התנגדויות שכנים להיתר, איך, כמה ומתי.
- האם שכן יכול להתנגד לבניה שלי?
- האם לשכן יש זכות להסתיר לי את הנוף?
- האם התנגדות יכולה לפסול היתר?
- השכן מתחתי כבר בנה, האם הוא יכול להתנגד?
- אלו נימוקי התנגדות מתקבלים ואלו לא?
השאלות האלו חוזרות על עצמן בווריאציות שונות כל הזמן.
ננסה לעשות מעט סדר בדברים:
היתר הוא בד"כ מימוש זכויות מוקנות מכוח תב"ע.
כאשר מבקשים את ההיתר כבקשה תואמת תב"ע במדויק, אין "קייס" להתנגדויות, מאחר וזמן ההתנגדויות היה במועד התב"ע.
בסיטואציה כזו ישנו שיקול דעת לועדה האם לזמן את המתנגדים לוועדת התנגדויות, או שמא לאשר את הבקשה למרות ההתנגדויות, ופעמים רבות אכן הבקשה מאושרת אף ללא זימון מתנגדים.
כאשר מבקשים הקלות בבקשה (כגון שינוי ממה שהתב"ע התירה, תוספת שטחים וכד') בעצם פותחים מחדש את כל נושא ההתנגדויות, וכאן יש לחלק בין סוגי ההתנגדויות, כי חלקן לא מתקבלות:
התנגדויות קנייניות
הועדה באופן עקרוני לא מתערבת בסוגיות קנייניות (בעלויות), לכן, כאשר שכן מתנגד לדוג' בנימוק של בנית שכן על גג שמשותף גם לו- הועדה תדחה את ההתנגדות בנימוק שהיא אינה הסמכות הרלוונטית לדון בכך.
עם זאת, במקרה של "בלוק חוסם"- היינו רוב של הבעלים ברכוש המשותף מתנגדים לבניה, אף שהיא מכוח תב"ע, הוועדה לא תוכל לדון בבקשה (גם במקרה של בקשה תואמת תב"ע)
שכן שרוצה להגיש התנגדות בנימוק קנייני, יכול לפנות לערכאה המוסמכת שתדון בכך; ביהמ"ש או המפקח על הבתים המשותפים.
התנגדויות בגין מטרדי בניה
התנגדויות בגין רעש, אבק או לכלוך בזמן הבניה, אינן מתקבלות כלל, מאחר ומדובר בחלק לגיטימי מהבניה וזו אינה סיבה מספקת למנוע מאדם לבנות.
התנגדות בגין רצון הדיירים לתמ"א 38
תמ"א 38 הינה תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים נגד רעידות האדמה, ולכן הועדה מקנה לה חשיבות עליונה.
עם זאת, לא ייתכן לעצור את כל ההיתרים להרחבות כי אולי דיירים ירצו בעתיד תמ"א.
לכן, בסיטואציה כזו, כאשר דיירים מתנגדים להיתר להרחבה בנימוק של תמ"א 38, ונבדק ונמצא כי הבנין אכן ראוי וזכאי לתמ"א, תשהה הועדה בד"כ את ההיתר למס' חדשים, ע"מ לאפשר לדיירים להציג חוזה עם יזם והתקדמות בתחום התמ"א, באם לא תוצג התקדמות כזו- יאושר ההיתר.
התנגדויות בגין החשכת אור/ אוויר/נוף, היזק ראיה וכד'.
התנגדויות אלו נבחנות באופן קונקרטי בועדה, לגופן, לעיתים אף תבקש הועדה לערוך סיור בשטח ע"מ לעמוד על הנתונים באופן מעמיק.
הועדה מכירה בצורך האנשים להרחיב את דירתם, ומנגד בחוסר הרצון של הדיירים האחרים להינזק מהענין, לפיכך משקללת הועדה בכל פעם ובכל התנגדות את הנתונים באופן פרטני ולפי זה מתקבלת ההחלטה.
השגה על החלטת הועדה
כאשר מתקבלת החלטת ועדה בתיק היתר בניה רשאי צד הרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה להגיש ערר לועדת ערר, אשר הינה סמכות עליונה על ועדת המשנה.
ועדת הערר תיידע את הצד השני וייקבע דיון בוועדת הערר, החלטות ועדת הערר תחייבנה את הועדה המקומית.
בשולי הדברים ראוי להסתייג ולציין שאין בכל הנ"ל היתר הלכתי גורף להגשת התנגדויות, ועל כל אחד לשאול את רבו לכל מקרה לגופו.
מאמר זה אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ תכנוני ו/או משפטי, והוא מהווה מידע כללי בלבד.
